פגיעות בעבודה

כאשר תאונת דרכים אירעה לנפגע במהלך עבודתו וכן בדרך מביתו לעבודה או בדרך ממקום העבודה חזרה לביתו, הרי שמדובר בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה. המשמעות של תאונת דרכים המהווה תאונת עבודה היא, שבנוסף לתביעת הפיצויים שניתן להגיש כנגד חברת הביטוח, אשר ביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח חובה, זכאי הנפגע להגיש גם תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה.

כאשר מתרחשת תאונה מחוץ למקום העבודה, מתעוררת השאלה האם מדובר בתאונת עבודה. לעיתים, ההכרעה בסוגיה זו חשובה לצורך הקביעה האם מגיעים לתובע פיצויים מהתאונה ומי הגורם החייב בפיצוי.

בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, על הנפגע בתאונת עבודה, להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולתשלום דמי פגיעה, תוך 12 חודשים ממועד היווצרות עילת התביעה. במקרה בו השתהה הנפגע והגיש את תביעתו לאחר שחלפו למעלה מ-12 חודשים ממועד היווצרות העילה, עשוי הדבר לגרום לדחייה מוחלטת של תביעתו, או כפי שקורה ברוב המקרים, לקיזוז של סכומים מתוך הכספים המגיעים לנפגע בגין תקופת השיהוי, באופן בו הנפגע אמנם מוכר כנפגע בעבודה אך מפסיד זכויות כספיות מרובות, לאור העיכוב הרב שחל בהגשת תביעתו.

הרוחות החזקות המתרחשות בעת סופה, עשויות לגרום לקריסה של עצים ומתקנים עירוניים כגון תמרורים, שלטי חוצות ואף מבנים. כמו כן הרוח עשויה לגרום להתעופפות מסוכנת של חפצים ולפגיעה בעוברי אורח. בנוסף, הגשמים החזקים עשויים לגרום להצפות חמורות המסכנות את הציבור.

הפיצויים המשולמים על ידי בתי המשפט בגין נזק גוף משולמים על פי ראשי נזק שנקבעו בפסיקת בתי המשפט. ראשי הנזק מסווגים לשתי קטגוריות: "נזק מיוחד" ו"נזק כללי".

סעיף 78 לפקודת הנזיקין, קובע זכאות לפיצויים בגין מותו של אדם בתאונה לתלויים במנוח, המוגדרים כבן זוג, הורים וילדים, במידה וכאשר המנוח היה בחיים היו הנ"ל תלויים בו לכלכלתם.

בנוגע לתאונות החלקה במתחמי רחצה, כגון חוף ים‎ או בריכה, הפסיקה לא הטילה אחריות על המחזיק בכל מקרה של החלקה ובחנה בכל מקרה לגופו את השאלה האם הימצאותה של הרטיבות הייתה טבעית וצפויה במקום ההחלקה הספציפי או שהמדובר היה ברטיבות אשר לגביה היה על מחזיקי המקום לנקוט אמצעים מיוחדים בכדי לייבשה ולמנוע החלקה.

בכל תביעת נזקי גוף, ובכל שלב של התנהלות התביעה, יכולים הצדדים להגיע להסדר פשרה במסגרתו תסולק התביעה תמורת פיצוי בסכום המקובל על ידי שני הצדדים. להסדר פשרה ניתן להגיע לאחר הגשת תביעה משפטית, ואף בטרם הגשת תביעה לבית המשפט, במסגרת משא ומתן מוקדם המתנהל מול חברת הביטוח או כל נתבע אחר.

בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת התופעה של חברות וגופים שונים שאינם עורכי דין העוסקים במתן שירותים וייצוג בתחום נזקי הגוף ומגדירים עצמם כ"גופים למימוש זכויות רפואיות" למיניהם. תופעה זו מסכנת את הציבור וחושפת את נפגעי הגוף הזקוקים לשירותים המשפטיים לפגיעה בלתי מבוקרת בזכויותיהם מבלי שיהיה באפשרותם של תובעים אשר נפגעו מייצוג בלתי הולם של אותם גופים, לנקוט כנגדם בצעדים אתיים או משמעתיים.

על החלטות המוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בתאונת עבודה ולתשלום דמי פגיעה ועל החלטות הוועדות הרפואיות לקביעת דרגת נכות בעבודה קיימת לנפגע זכות לערעור או להגשת תביעה לבית הדין לעבודה.