| | | | | תאונת עבודה הנה אירוע תאונתי שאירע לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. במסגרת המוסד לביטוח לאומי מוכרת כתאונת עבודה אף תאונה שאירעה בדרך מבית העובד לעבודתו או בדרכו חזרה ממקום עבודתו לביתו.
| |  |
|
| | | | | כאשר תאונת דרכים אירעה לנפגע במהלך עבודתו וכן בדרך מביתו לעבודה או בדרך ממקום העבודה חזרה לביתו, הרי שמדובר בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה. המשמעות של תאונת דרכים המהווה תאונת עבודה היא, שבנוסף לתביעת הפיצויים שניתן להגיש כנגד חברת הביטוח, אשר ביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח חובה, זכאי הנפגע להגיש גם תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה. 20/08/2013 12:05 | |  |
|
| | | | | נפגע עבודה מוגדר כאדם שנפגע תוך כדי וכתוצאה מעבודתו באירוע בודד או באירועים מצטברים שהביאו לפגיעה. נפגע עבודה עשוי להיות מוכר אף במידה והפגיעה אירעה בדרך לעבודה או ממנה ואף אם הייתה סטייה מהדרך במקרים מסוימים. | |  |
|
| | | | | כאשר מתרחשת תאונה מחוץ למקום העבודה, מתעוררת השאלה האם מדובר בתאונת עבודה. לעיתים, ההכרעה בסוגיה זו חשובה לצורך הקביעה האם מגיעים לתובע פיצויים מהתאונה ומי הגורם החייב בפיצוי. | |  |
|
| | | | | ההבחנה בין נכות רפואית לבין נכות תפקודית גורמת לבלבול רב אצל נפגעים רבים, אשר במקרים רבים אינם מבינים הכיצד זה נקבעו להם לכאורה, אחוזי נכות גבוהים, ואולם נקבע על ידי הביטוח הלאומי או חברת הביטוח, כי אינם זכאים לפיצוי. 3/10/2007 12:05 | |  |
|
| | | | | בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, על הנפגע בתאונת עבודה, להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולתשלום דמי פגיעה, תוך 12 חודשים ממועד היווצרות עילת התביעה. במקרה בו השתהה הנפגע והגיש את תביעתו לאחר שחלפו למעלה מ-12 חודשים ממועד היווצרות העילה, עשוי הדבר לגרום לדחייה מוחלטת של תביעתו, או כפי שקורה ברוב המקרים, לקיזוז של סכומים מתוך הכספים המגיעים לנפגע בגין תקופת השיהוי, באופן בו הנפגע אמנם מוכר כנפגע בעבודה אך מפסיד זכויות כספיות מרובות, לאור העיכוב הרב שחל בהגשת תביעתו. | |  |
|
| | | | | כאשר לנפגע נקבעים אחוזי נכות שונים בגין ליקויים שונים, צירופם של אחוזי הנכות לא מתבצע באמצעות חיבור אריתמטי של אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע בגין הפגיעות השונות, אלא באמצעות חישוב של דרגת הנכות המשוקללת לנפגע. | |  |
|
| | | | | הרוחות החזקות המתרחשות בעת סופה, עשויות לגרום לקריסה של עצים ומתקנים עירוניים כגון תמרורים, שלטי חוצות ואף מבנים. כמו כן הרוח עשויה לגרום להתעופפות מסוכנת של חפצים ולפגיעה בעוברי אורח. בנוסף, הגשמים החזקים עשויים לגרום להצפות חמורות המסכנות את הציבור. | |  |
|
| | | | | הפיצוי שמשולם לנפגע בתאונה מורכב ממס' ראשי נזק שנקבעו בפסיקת בתי המשפט. אחד מראשי הנזק העיקריים הנו פיצוי על אבדן השתכרות לעתיד. ראש נזק זה מיועד לנפגעים אשר במועד פסק הדין טרם הגיעו לגיל פרישה והפגיעה שאירעה בתאונה גרמה להם לנכות תפקודית. | |  |
|
| | | | | הפיצויים המשולמים על ידי בתי המשפט בגין נזק גוף משולמים על פי ראשי נזק שנקבעו בפסיקת בתי המשפט. ראשי הנזק מסווגים לשתי קטגוריות: "נזק מיוחד" ו"נזק כללי". | |  |
|
| | | | | כאשר הביטוח הלאומי שילם לנפגע כספים במקרה של תאונת עבודה בה לנפגע זכאות לקבלת פיצויים עבור פגיעתו מחברת ביטוח, זכאי הביטוח הלאומי "לחזור" אל חברת הביטוח בתביעה משפטית ולחייב את חברת הביטוח לשפותו בגין הכספים אשר שולמו על ידו לנפגע בעקבות תאונת העבודה. זכות זו קיימת מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי ונקראת גם זכות "תחלוף", "שיבוב" או "סוברוגציה". | |  |
|
| | | | | סעיף 78 לפקודת הנזיקין, קובע זכאות לפיצויים בגין מותו של אדם בתאונה לתלויים במנוח, המוגדרים כבן זוג, הורים וילדים, במידה וכאשר המנוח היה בחיים היו הנ"ל תלויים בו לכלכלתם. | |  |
|
| | | | | פגיעות כתוצאה מנפילה או החלקה במדרגות הינן נפוצות ביותר וגורמות לצערנו, במקרים רבים, לנזקי גוף חמורים.
חלק גדול מן הפגיעות נובע מגורם חיצוני, אשר אינו קשור לאופן בו נבנו גרמי המדרגות הרלוונטיים, כגון רטיבות מסוכנת אשר לא טופלה ועליה החליק הנפגע במדרגות או שברים ושיבושים במדרגות אשר לא תוקנו על ידי מחזיק המקום.
| |  |
|
| | | | | בנוגע לתאונות החלקה במתחמי רחצה, כגון חוף ים או בריכה, הפסיקה לא הטילה אחריות על המחזיק בכל מקרה של החלקה ובחנה בכל מקרה לגופו את השאלה האם הימצאותה של הרטיבות הייתה טבעית וצפויה במקום ההחלקה הספציפי או שהמדובר היה ברטיבות אשר לגביה היה על מחזיקי המקום לנקוט אמצעים מיוחדים בכדי לייבשה ולמנוע החלקה. | |  |
|
| | | | | חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר תאונת דרכים כ"מאורע בו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". בנוסף, קובע החוק, כי ייחשב כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב. חזקה מרבה זו, נועדה לפתור מצבים בהם נפגע אדם עקב פיצוץ או התלקחות ברכב כתוצאה מליקוי מכני ברכב, בעת שהרכב עמד, ולא נעשה בו בפועל "שימוש" בכוח המכני "למטרות תחבורה. | |  |
|
| | | | | בכל תביעת נזקי גוף, ובכל שלב של התנהלות התביעה, יכולים הצדדים להגיע להסדר פשרה במסגרתו תסולק התביעה תמורת פיצוי בסכום המקובל על ידי שני הצדדים. להסדר פשרה ניתן להגיע לאחר הגשת תביעה משפטית, ואף בטרם הגשת תביעה לבית המשפט, במסגרת משא ומתן מוקדם המתנהל מול חברת הביטוח או כל נתבע אחר. | |  |
|
|
| | | | | בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת התופעה של חברות וגופים שונים שאינם עורכי דין העוסקים במתן שירותים וייצוג בתחום נזקי הגוף ומגדירים עצמם כ"גופים למימוש זכויות רפואיות" למיניהם. תופעה זו מסכנת את הציבור וחושפת את נפגעי הגוף הזקוקים לשירותים המשפטיים לפגיעה בלתי מבוקרת בזכויותיהם מבלי שיהיה באפשרותם של תובעים אשר נפגעו מייצוג בלתי הולם של אותם גופים, לנקוט כנגדם בצעדים אתיים או משמעתיים. | |  |
|
| | | | | בתביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי, בגין נכות בעבודה, קיימת לוועדה הרפואית, מכוח תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי, סמכות להגדלת הנכות הרפואית אשר נקצבה לנפגע על ידי הוועדה, במקרה בו לנכות קיימת השפעה תפקודית על כושר עבודתו של הנפגע, המתבטאת בפועל בהפסדי שכר שנגרמו לנפגע בעקבות התאונה. | |  |
|
| | | | | על החלטות המוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בתאונת עבודה ולתשלום דמי פגיעה ועל החלטות הוועדות הרפואיות לקביעת דרגת נכות בעבודה קיימת לנפגע זכות לערעור או להגשת תביעה לבית הדין לעבודה. | |  |
|