מחלת מקצוע הינה מחלה שבה לוקה אדם בעקבות תנאי העבודה. על מנת שמחלה מסוימת תוכר לנפגע על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"מחלת מקצוע", עליו להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין המחלה שנגרמה לו. רשימת המחלות המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלות מקצוע מפורטת בתקנות הביטוח הלאומי ובנוסף, קיימות מחלות נוספות אשר אינן מופיעות בתקנות, אך הוכרו על ידי הפסיקה כמחלות מקצוע.
דוגמאות למחלות מקצוע מוכרות ונפוצות הינן מחלות הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים כימיים רעילים וכן ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש.
בנוסף על מחלות מקצוע, מכיר המוסד לביטוח לאומי, במקרים בהם נגרמה לאדם פגיעה כתוצאה מ"מיקרוטראומה", שפירושה נכות שנגרמה לנפגע כתוצאה מעבודה, והנובעת מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך, כגון מצבים בהם נדרש העובד לבצע פעולות מסוימות ודומות באופן קבוע ולאורך תקופה, וכתוצאה מכך נוצר אצלו נזק כרוני באיבר בגוף.
כך לדוגמא הרמת משקל כבד בתנוחת כיפוף או יישור הגב, יכולה לגרום לפגיעה בעמוד השדרה, עבודה ממושכת בהקלדה מול מחשב עלולה לגרום לנזק לפרקי כפות הידיים ולשורש כף היד, פעולה חוזרת של סגירה או פתיחה של פקקי בקבוקים יכולה לגרום לפגיעה כרונית באצבעות ובכף היד ועליה וירידה חוזרת במדרגות במשך תקופה ארוכה עלולה לגרום לשחיקת ברכיים.
פגיעות מסוג מחלת מקצוע ומיקרוטראומה לרוב אינן מוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי באופן אוטומטי, ולעיתים קרובות יש להוכיחן במסגרת ערעור לבית הדין לעבודה, בצירוף חוות דעת מומחה רפואי בתחום הפגיעה, אשר תקבע האם קיים קשר סיבתי בין מחלת המקצוע לבין עבודתו של התובע, או בין הפעולות החוזרות שביצע הנפגע ובין הנזק שנגרם לאיבר הרלוונטי בגופו. לרוב, המדובר בנושא מסובך להוכחה והדורש התדיינות ממושכת ועל כן כדאי לפנות בתביעות מסוג זה רק במקרים בהם שיעור הפיצוי הפוטנציאלי מן הביטוח הלאומי בגין הפגיעה הינו גבוה לאור שכר גבוה של הנפגע.
לשם הטיפול בתביעה להכרת המוסד לביטוח לאומי במחלת מקצוע או במיקרוטראומה מומלץ להיעזר בעורך דין מומחה בתחום דיני נזיקין, שכן מדובר בהליך משפטי מסובך למול בית הדין לעבודה, הדורש ידע משפטי בתחום הביטוח הלאומי ובתקנות בית הדיןלעבודה
המידע המובא בכתבה זו הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי כהגדרתו בחוק
