נפגע בתאונת עבודה, אשר נקבעו לו על ידי המוסד לביטוח 20% נכות מעבודה ומעלה, הזכאי לקצבת נכות חודשית מן המוסד לביטוח לאומי בגין פגיעתו, רשאי להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה להיוון קצבת הנכות, באופן חלקי או מלא, כך שבמקום לקבל קצבה חודשית, יקבל מן המוסד לביטוח לאומי מענק חד פעמי המגלם היוון של הקצבאות.
הזכות להיוון קצבה קבועה בסעיף 113 לחוק הביטוח לאומי, ומותנית בכך שלדעת המוסד לביטוח לאומי יש לנכה העבודה הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור. מכוח סעיף זה נקבעו תקנות ההיוון, הקובעות את אופן חישוב המענק המהוון לנפגע.
הבקשה להיוון קצבת נכות מוגשת למוסד לביטוח לאומי על גבי טופס בקשה מתאים ונדונה על ידי פקיד שיקום של הביטוח הלאומי. שיקול הדעת של המוסד לביטוח לאומי בהחלטה אם לאשר בקשה להיוון, נקבעו בחוזר כללי שפורסם על ידי המוסד לביטוח לאומי, בו נקבעו הקריטריונים שנלקחים בחשבון במסגרת ההחלטה אם ההכנסה של המבוטח קבועה ומספקת לצורך אישור הבקשה, בין היתר נקבע בחוזר כי בבדיקת "הכנסה" תיחשבנה כל הכנסותיו של הנכה, בכללן הכנסה (שכר ברוטו) מעבודה, הכנסת בן/בת הזוג, יתרת הקצבה (אם נעשה היוון חלקי), פנסיה והכנסה קבועה מכל מקור אחר, למעט קצבה מיוחדת לפי סעיף 112 לחוק, קצבת ניידות וקצבת ילדים. בנוסף נקבע כי על פקיד השיקום להתייחס ליציבות ההכנסה של התובע ולהיסטוריה התעסוקתית שלו ולרמת ההכנסה שתיוותר לו לאחר ביצוע ההיוון.
